הפרידות קשות עלי. אני מנסה להימנע מפרידות. ומתקשה להוציא מילים נכונות לאירועים אלה.
קדמה היתה מקום שבו למדתי וגם השפעתי. קדמה במקרים רבים הובילה מהלכים אוונגרדיים שלאחר מכן הפכו לדיון בכל הרשת ובציבוריות הישראלית. מהלכים שנראים היום ברורים מאליהם כמו ציון שארז ביטון הצליח להוביל שירה חדשה ושפה חדשה והוא קודקוד של מהפכה שירית שמתרחשת בימים אלה. קדמה גם הובילה בנושאים יותר שנויים במחלוקת כמו הכוזרים, שגרמו כאן לטונים גבוהים אבל גם הם נכנסו לדיון אקדמי. קדמה גם היתה במה פוליטית שדנה בגזענות כנגד מזרחים ובעיקר במצב הנשים המזרחיות בחברה הישראלית בכלל והמזרחית בפרט. הדיונים היו כאן סוערים ולוהטים, וטוב שכך. אדישות לא היתה מנת חלקו של האתר הזה.
בימים אלה קרו שני אירועים שהם סוג של פרק סיום בפני עצמו.
האחד הוא דחיית עירעורו וכניסתו של קצב לכלא. שהוא סוג של כישלון אישי אבל גם של המזרחים בכלל, אבל כפי שכתב סמי שלום שטרית, קצב הוא תוצאה של השליטה האשכנזית ומינוי מוכתארים מטעמה. השיטה הזו הגיע לכישלון מוחלט בבחירת מזרחי בינוני למשרת נשיא. פוליטיקה של זהויות כנגד הזהות שלנו.
מאורע אחר הוא הופעת ספרה של קציעה עלון על השירה המזרחית "אפשרות שלישית לשירה", זה ספר חשוב שבו מהדהדים הרבה דיונים שהיו כאן בקדמה. ובפעם הראשונה לא האשכנזי מקטלג אותנו אלא אישה מזרחית כותבת על שירה מזרחית. אני עדיין בתוך הקריאה של הספר הזה ובמחציתו אני יכול לומר שהוא נקרא בנשימה אחת. כמעט ואין צד שעלון לא נוגעת בו. זהו ללא ספק השג והכרה שהשירה המזרחית החל משנות השבעים הפכה להיות גלגל ההצלה של כל המאבק המזרחי והקול הקורא הצלול ביות שלו. הרחק מהפוליטיקה ומהמיניים ומהתקציבים אכן צמחה לה שפה אחרת. אני נוטה להניח שהשירה הזו תשפיע בדורות הבאים על כל השיח המזרחי הרבה יותר מכל הפוליטיקאים דוגמת קצב שניצלו את תפקידם ליצירת הון עצמי למשפחתם ולכמה מקורבים על חשבון מצביעיהם.
אני מקווה שמתוך סגירת קדמה עוד יצמחו הרבה קדמות והרבה מאוד אתרים עם דיונים לוהטים.
ותודה לכל אלה שעסקו במלאה, סמי שלום שטרית, איריס חפץ, עזרא אוחיון.
They have been writing Kedma's obituary also when KEDMA was alive. Kedma did not die. Kedma was killed — mostly by Mizrahim. For this reason I'm not particularly moved by some of the responders here.
עלי השפעת רבות