סמי שלום
ההודעה על הפסקת הפעילות של אתר "קדמה" התקבלה אצלי בעצב רב, בתסכול, ובסוג מסוים של כעס – בעיקר על עצמי. לכן לקח לי כמה ימים כדי לשבת ולכתוב לך. נכון, במידה מסויימת, שרעיונות, דיעות, ודרכי ביטוי שאיפיינו אותו חילחלו לאתרים אחרים. אבל, נכון גם שאתר "קדמה" היה ונשאר יחיד במינו, שהיתה לי זכות מיוחדת לכתוב בו, ושדרכו זכיתי להכיר ולהתקרב לאנשים יוצאי דופן. אני משוכנע שההתרחקות ממנו – לפחות שלי – היא ביטוי של עייפות, יאוש, וכניעה נוכח מסע הדה-לגיטימציה האינטנסיבי והמתמשך כנגד כל דיבור פוליטי מזרחי. יש כל כך הרבה דברים שיכולתי לכתוב – בצורתם ובתוכנם – רק ב"קדמה" ועבור קהילת "קדמה". מסיבות שונות, שראויות לדיון נפרד, לא עשיתי את זה כבר יותר משנה. כתבתי – בטון ובסגנון אחר, ועבור קהל (מדומיין) אחר של קוראים וקוראות – באתרים אחרים. לא ויתרתי על השקפותי, אבל בכל זאת ביטאתי והייתי, בעצם העשייה הזו בשדות "זרים", חלק מהדעיכה של "קדמה" – שהיתה לא רק פלטפורמה להשמעת דיעה, אלא גם קיוותה לכונן קהילה, לחנך לסולידריות ואחווה, ולשמש כלי להעצמה ולתחושת ערך.
מלקולם אקס אמר פעם משפט, שאני מוצא עצמי חוזר אליו שוב ושוב: "הדרך לשחרורם של השחורים אינה עוברת בתודעתם של הלבנים". אינני בטוח שאני מסכים איתו (אני די בטוח שאני לא מסכים איתו), אבל אני יודע שברגעים הלא-מעטים שאני כן מסכים איתו, תחסר לי מאוד "קדמה" – מקום משוחרר מהצורך לפנות ל"תודעתם של הלבנים", שנחלץ, או מנסה להחלץ, מהמבט של בעלי הפריבילגיות ומדרכי הדיון הנרקיסיסטי שלהם (מה שכיניתי "אשכנזיסטי", ועדיין תכננתי לכתוב על כך מאמר ל…"קדמה"), ושבכך כשלעצמו מבצע פעולה של שיחרור. אין, אולי, משהו שרציתי לומר ב"קדמה" ולא אוכל לומר באתרים אחרים. אבל יש כל כך הרבה דברים שרציתי לומר ב"קדמה" ולא ארצה לומר במקומות אחרים.
וחוץ מזה, וסליחה על הרגשנות, היתה לי הזכות להתוודע אליך בעקבות כתיבה ב"קדמה"… מקווה שכולנו נמצא דרכים לשתף פעולה וליצור יחד.
עמוס
אהלן עמוס.
יצא לי לקרוא מאמרים שלך בהעוקץ, על אף שאינני מבקר שם לעיתים קרובות מאחר והעוקץ לוקה לדעתי במה שטוענים אביבי ועזרא. חנפנות לאשכנזים, טישטוש העניין המזרחי בענינים אחרים (גם אם חשובים מאד) כשהתוצאה היא עיקור העניין המזרחי מכל טענה רדיקלית וכתיבה שהיא ברובה מיינסטרימית ומשעממת.
בקדמה נכתבו (גם) דברים אחרים, ברוח אחרת ובטמפרמנט אחר, ובכך היתה חשיבותו העצומה, אבל זה לא קרה בתקופה האחרונה. זה לא שאלה של כעס, או חיפוש אשמים, כי כמו שהיה פה בחודשים האחרונים זה עוד העוקץ, וזה מיותר.
מסכימה עם זיו, ועונה בהזדמנות הזו על הרעיון להשאיר את האתר למאמרים ולסגור לתגובות:
הבעיה היא שלא הגיעו מאמרים, והגיעו שלוש ארבע תגובות משמימות בשבוע (של גשם…). מתי מישהו כתב פה לאחרונה משהו רדיקלי? משהו מעורר מחשבה, שגורם לרגע לעצור ולהגיד, וואלה, יש בזה משהו, לא חשבתי ככה…
אני קוראת את מה שמתפרסם במקומות אחרים, וזה משעמם אותי: כי זה לרוב חנפני, וכתוב באופן מעוקר. אם מזרחים כותבים בישראל של המאה העשרים ואחת מכתב על עם טון של 'זה לא יפה שאין שופט מזרחי בבית המשפט העליון', אז אנחנו בבעיה גדולה. כי גם אם יהיו בבית המשפט העליון שלושה שופטים מזרחים, אנחנו יודעים מי הם יהיו וכמה זמן יקח מהרגע שהם יעשו משהו שלא במצוות ההגמוניה ועד שיתפרו להם תיק או יוציאו משהו מעברם האפל לאור.
קדמה והאינטרנט משקפים את הלך הרוחות שבחוץ ולא מנותקים ממנו, גם אם נדמה לנו או יש לנו פנטזיה כזו. והפנטזיה היא כמו של עמוס: יש מקום רחוק אחרי הים שבו היה אפשר לכתוב את זה ולדבר על זה, אבל לא עושים את זה. אלא בורחים למקומות אחרים, כי המצב קשה ומייאש ואין הרבה תקווה באופק. על מוזיקה אפשר לכתוב, בלי לאבד את מקום העבודה וצריך להתפרנס.
אני תוהה ביני לביני, ועכשיו פה, אם מדובר בכשלון דורי: הדור המבוגר יותר של פעילים מזרחים בני ארבעים חמישים, לא מצא ממשיכי דרך. יש הרבה צעירים פעילים, שכל אחד פתח לו בלוג, או מעגל חברים פעילים, ומדבר שם עם החברים שלו. אני יודעת שלרבים מהם יש תחושה שהם פורצים מעגלים ומגיעים לעוד מקומות. אני רחוקה מהחיים בישראל ולא יודעת אם זו אשליה או מציאות. אני רק רואה שהמצב האובייקטיבי נהיה חמור יותר בישראל ושמנטליות מצדה משתלטת על כל חלקה טובה. ועם זאת המאבק הוא פחות רדיקלי. אז משהו פה לא מסתדר לי ואני עוד לא מבינה את זה.
אז חשוב קודם כל להודות בכשלון הזה ולהבין שאין טעם להשאיר את קדמה כלוח מודעות. זה לא מכבד את צעירותנו…והמבוגרים יותר צריכים גם פעם לעשות לביתם, אחרי שנים של עשיה בחוץ. זה בסדר גמור שהם בגיל לקראת חמישים עושים גם דברים אחרים.
אני מבינה מאוד את הכאב, כמו ששרה אלימי כתבה: מבקשים ממנה לארוז את המזוודות (שוב!) וזה הכאב של שחזור העקירה וחוסר השורשים והעובדה שאין לנו באמת מקום בעולם: לא בקהילות שלנו שחרבו, לא בישראל שמעקרת את הערבית ואת התרבות הערבית. יש לנו איים של קיום מזרחי, וקדמה היתה אחד מהם. אבל האיים הללו לא נשארים אם לא מתחזקים אותם.
ולכן, במיוחד אם רוצים שמשהו אחר יגדל, צריך לסגור את קדמה ולהבין שנגמר, ושאין לרוב הצעירים המזרחים עניין בזה. אף אחד לא יכול לעשות לבן אדם את עבודת השחרור שלו…
היום בערב או מחר בבוקר פוסט אחרון ופרידה.
איריס יקרה.
יש שיר מפורסם שאומר: הוידאו הרג את כוכב הרדיו. צחוק הגורל הוא, שזה הקליפ הראשון ששודר באם. טי. וי. וכל מי שליגלג אז, שיקשיב לרדיו. שדרני המוסיקה האגדיים ברדיו, מהם כולנו השכלנו מוסיקה, כולם אינם ברדיו (חלקם גם נפטרו) ואין להם מחליפים. שוש עטרי, אלי ישראלי, טוני פיין, גדי לבנה, אבי אתגר מיכל ניב ז"ל ואחרים. כולם אינם. שלא לדבר על ג'ון פיל מהבי.בי. סי., שהיה הגיבור הכי גדול שלי בילדות ועד היום אני מקבל צמרמורת רק מלדמיין את אות הפתיחה של התכנית שלו (צילצול של הביג בן). לא רק הם הלכו. המוסיקה ברדיו מתה.
גם הבלוגים, הפייסבוק וכל זה הרגו את אתרי התוכן. גם בלוג מצויין כמו של עידן לנדו (לטעמי, הבלוגר הפוליטי הכי טוב בעברית) כותב רק על מה שמעניין אותו, והוא לא תחליף לאתר תוכן.
זה מה יש, וצריך כנראה לחפש דרכי ביטוי אחרות.
כמובן, שוש עטרי ז"ל. עד היום קשה לי להאמין שהיא נפטרה, אבל זו עובדה.
דברים שהלכו והתבהרו במשך 5 השנים שאני מכיר את קדמה
1. האפליה הממוסדת כלפי מזרחים באה לידי ביטוי במחקרים של מוסדות ממלכתיים שאישרו את מה שכתוב בספרו של גדעון גלעדי מחלוקת בציון. עד לא מזמן היה קל לשכנע שהספר הוא כתב פלסתר ותמר בורסוק היא אשה תמהונית. אולי תמר בורסוק היא תמהונית , אולי הספר כתוב במוסיקה צורמת, עובדתית הוא מבוסס ונכון.
2. הנסיון להעצים את הנראטיב של "נכבה יהודית" פעל כבומרנג על ימיני ושו"ת. הסיבה לכך היא ברורה. הפלסטינים היו עמוק במחנות כאשר יהודי מדינות ערב גורשו, יהודי מדינות ערב לא נטלו חלק בנכבה הפלסטינית כי הם לא היו בכלל בפלסטין. החוצפה של הציונים הגיעה לשיא כאשר מתרצים ו את מתן הרכוש הפלסטיני לאשכנזים בתירוץ של החרמת רכוש יהודי מדינות ערב. מי שנהנה מסבלם של יהודי ערב היו האשכנזים שקיבלו את רכוש הפלסטינאים , קיבלו פתרונות דיור במרכז הארץ ותעסוקה נאותה. המזרחים "הסתפקו" בטוריות ובמעברות.
3. מדינת ישראל והסוכנות אילצו את יוצאי ברית המועצות להגיע לישראל. זה נעשה בעזרת שוחד ששולם לצ'אוצ'סקו ולהונגרים מחד, ובסגירת שערי ארה"ב ומערב גרמניה למהגרים היהודים. שנים טחנו לה בראש שעליה היא אחד מעמודי התווך של הציונות,"שלח את עמי","אסירי ציון" ו"יהדות הדממה". לבסוף מסתבר שחלק נכבד מהמהגרים זכה לחיים מסריחים בגלל שקרים,כזבים,ורמיה של הסוכנות והממשלה.
4.באינטרנט נפתחו אופקים חדשים למוסיקה ערבית שכללה מקאמים,מוסיקה אנדלוסית ומוסיקה מסורתית יהודית מזרחית. התברר שלמוסיקה המזרחית/ספרדית/איטלקית יהודית יש שורשים של מעל אלף שנה.
5. ה"זמר העברי" נזרק לפח הזבל, המוסיקה הים תיכונית שנוצרת בישראל דוחקת את אביב גפן ושו"ת לשוליים. מה שנשאר לאשכנזים להציע זה זבל נוסח קרן פלס ואיה כורם.
6. היהודים שרדו כי הם חיו במסגרות שבטיות קהילתיות, כאשר מנסים לעלות "למדרגת" ריבונות שכוללת צבא,משטרה,בתי משפט ובתי סוהר. אם מתאכזבים מקהילה אפשר לצאת ממנה, אם מתאכזבים ממדינה ריבונית אז יש סיכוי שהמדינה הריבונית לא תשרוד.
7. העצמת הנראטיב של "יהדות חילונית" ,"הציונות מרדה בהלכה" חוזרת לאשכנזים דוגמת לשם ז"ל כבומרנג. אם מותר לכפור בשבת ובכשרות אפשר לכפור גם ב"עם יהודי" ו ב"מולדתו של העם היהודי". פרות קדושות נועדו לשחיטה והציונות האשכנזית היא אחת מהם.
אולי זה רעיון להעביר את קדמה לפייסבוק ולנהל שם דיון, זה כנראה הדבר הנכון לעשות היום