מדע, פוליטיקה, התחסדות ואוניברסיטאות:

הקואליציה המזרחית-פלסטינית נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית בכנס ליסבון ליושרה במחקר, ספטמבר 2007

ד"ר רפי שובלי
רכז הקואליציה המזרחית-פלסטינית נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית

   
הקואליציה נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית כוללת את הארגונים "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". קואליציה זו מנהלת קמפיין ציבורי ובינלאומי משנת 2004 למען אתיקה במחקר המדעי בישראל. הקמפיין הצביע על ארבעה תחומים הדורשים תיקון:
· הראשון: הרכבו הבעייתי של הסגל האקדמי בישראל, כלומר, העדרם היחסי של מזרחים/יות ופלסטינים/יות ממצבת הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות המחקר בישראל. הנתונים שבידינו הם שהמזרחים והפלסטינים המהווים את רב אוכלוסיית ישראל תופסים פחות מחמישה אחוזים מהסגל האקדמי הבכיר (פרופ' חבר ומעלה) באוניברסיטאות.
·  השני: התופעה הנפוצה של הפרת זכויות היוצר של הקהילות השונות על תרבותן במהלך המחקר האקדמי. המדובר כאן על חוסר התייחסות מוחלט להיבט של זכויות היוצר הקיבוציות של הקהילות על תרבותן. מאחר, שחלק נכבד מהמחקרים תוצרת אוניברסיטאות ישראל עוסקים בתרבויות  מזרחיות ופלסטיניות, מסתבר, שקהילות אלה עוסקות בהבטחה של פרנסה מתמשכת לסגל האקדמי האשכנזי ע"י כך, שהוא מקבל כספי מחקר ומשכורות חודשיות השאובות מהוויית החיים של קהילות מנוחשלות אלה, המהוות עבור החוקרים כלי לקידום קריירה ותו לא. החוקרים אינם מביאים בחשבון שמצב זה יוצר מחויבות כלפי הקהילות הנחקרות.
·  השלישי: חסרונו של קשר ממשי בין האקדמיה לחברה בישראל על כל רבדיה. קשר זה אמור לבטא את העובדה שהחברה היא זו אשר מממנת את המחקר ובמקביל את מחויבותה החברתית של האקדמיה ברמה המוסדית לחברה בתוכה היא פועלת.
·הרביעי: העדר קודים למחקר אקדמי אשר גם מגנים על הנחקרים וגם מבטאים את מחויבותם של החוקרים לקהילות הנחקרות ואת הדרכים האפשריות לביטוי מחויבות זו.

למה דווקא אנתרופולוגיה?

      הקואליציה בחרה באנתרופולוגיה כמקרה מבחן. בחירה זו נבעה משלוש סיבות:

א׳.     הצטבר בידינו ידע מספק הקשור לנושאי הקמפיין בתחום המחקר האנתרופולוגי. מחקר זה הוא הציני ביותר מבחינת התחסדותה של הקהילה האקדמית האשכנזית אל קהילותינו. הוא משתמש במיטב התיאוריות הרדיקליות תוצרת חו"ל כאשר הוא חוקר אותנו, אך,  מעקר הן אותנו והן את התיאוריות במהלך המחקר.

ב׳.     העובדה שרב המחקר האנתרופולוגי עד לתחילת הקמפיין היה על תרבויות של קהילות מוחלשות ובעיקר על תרבות מזרחית ופלסטינית. ההיסטוריה של הורינו, הטראומות והדיכוי שחוו במדינת ישראל, הם אלה המסייעים בידי החוקרים לקבל משכורת חודשית נדיבה ותנאי העסקה מופלגים על חשבון משלם המיסים.

ג׳.      מגבלות של חוסר כוח אדם ותקציב לא אפשרו טיפול בתחומים נוספים של המחקר האקדמי הלוקים בבעיות דומות. כל עבודת הקואליציה נעשית על בסיס התנדבותי.

           הכנס בפורטוגל: יושרה במחקר

            בחורף שעבר הסבו תומכי הקמפיין שלנו באיחוד האירופי את תשומת ליבנו לכנס המדובר, ושלחו לנו טפסי הרשמה. בתשובה להצעתם שלחנו תקציר למארגני הכנס. התקציר תיאר את פעילותנו ואת עמדתנו בנושאים השונים, בהם הנושאים, שנדונו בהזמנה לכנס, ואשר הצטלבו עם הקמפיין שלנו. התקציר שלנו היה התקציר היחידי מישראל אשר התקבל לכנס, עקב ההלימה בין מטרות הכנס לאלה של הקואליציה. נציג הקואליציה דר' רפי שובלי השתתף בכנס שהתקיים בליסבון פורטוגל בתאריכים 16-19.09.2007. נושא הכנס היה יושרה במחקר. את הכנס ארגנוESF ( European Science Foundation)  גוף של האיחוד האירופי, ן- ORI ( Office of Research  Integrity)   מארצות הברית.בכנס השתתפו נציגים/ות מכל העולם: מאינדונזיה ויפן דרך ארצות באפריקה ואירופה ועד ארצות הברית ומדינות רבות נוספות.

 בכנס היה ייצוג נכבד למוסדות מחקר כגון: "ASTEC" (Advanced Science & Technology center).  המרכז למדע מתקדם וטכנולוגיה בארמניה, או "AREC" (Association of Research Ethics Committees) .  כתבי עת מדעיים כגון: ה-Lancet  או Science. מוסדות וקרנות התומכים במחקר כגון הוועדה האירופית למדע וכלכלה או קרן קלוסטה גלובנקיאן. בכנס השתתפו גופים בינלאומיים העוסקים באתיקה במחקר כמו אונסקו או הוועדה לאתיקה במחקר מבריטניה.

            סוגיות של אתיקה ומחקר מדעי

       בין הסיבות שהועלו בכנס כקרקע עליה צומחות עבירות אתיות במחקר היו:

א׳.     מחקרים הבאים לשרת מטרות לאומיות או אתניות.

ב׳.     מחקרים בנושאים שנויים במחלוקת.

ג׳.      מחקרים המבוצעים על אוכלוסיות מוחלשות בד"כ רחוקות מהבית או "מעבר לים".

ד׳.      מחקרים הקשורים בביטחון או בטרור.

ה׳.      העדר צדק חלוקתי במשאבי המחקר.

ו׳.      אינטרסים כלכליים ומחקר המבוצע בתאגידים כלכליים.

ז׳.      תחרות בין מדענים והלחץ לפרסם בכל מחיר.

       מצב המחקר באוניברסיטאות ישראל משיק אל כל הסיבות הללו. במקומותינו, אין צורך להפליג מעבר לים, כדי לאתר אוכלוסיה מוחלשת. אפשר פשוט לחצות את הכביש ולהפליג אל השכונה הסמוכה כדי לאתר כר נרחב למחקר. המחקר ההיסטורי בישראל המבוסס באופן בלעדי על נקודת המבט הציונית-אשכנזית. מחקר זה מדיר חלקים נכבדים מההיסטוריה והתרבות של יהדות המזרח ושל הפלסטינים, והוא דוגמא נוספת לחוסר אתיקה במחקר. אפילו הביקורת של ההיסטוריונים החדשים מתמקדת בנושא הנרטיב הפלסטיני ומתעלמת במכוון מהנושא המזרחי. כל זה משום שכנושא תוך-יהודי, כאשר הוא נקשר אל ההיסטוריה של הקולוניאליזם והלאומיות האזורית, הוא מסוכן הרבה יותר בעיני ההגמוניה האשכנזית מאשר הנרטיב הפלסטיני. מחקר התרבות בישראל ממקם את התרבות המזרחית והפלסטינית העכשוויות כתרבויות "עממיות"  ואת התרבות האשכנזית כתרבות עילית. גישה זו מקרינה אל תחומים רבים. מאבקים רבים נוהלו בישראל להכללת יוצרים מזרחים ופלסטינים מודרניים בחומר הלימוד בבתי הספר. בכל המקרים התייצבו אנשי אקדמיה העובדים גם במשרד החינוך וטענו שלא נמצא יוצר מזרחי ברמה ה"מתאימה" להיכלל בתכנית הלימודים. את המאבק האחרון בתחום זה ניהלה הקשת הדמוקרטית המזרחית. לסיכום חלק זה ניתן לומר שהידע המקצועי לכאורה המצטבר באקדמיה משפיע ולא לטובה על המצב האתנו-מעמדי בישראל ומובא כסיוע לעמדה חד צדדית בויכוח בין אשכנזים למזרחים ופלסטינים בישראל.

           מהי בעיה אתית במחקר?

הבעיות האתיות שהועלו בכנס היו בכמה רמות:

ברמת החוקר וקבוצת המחקר דובר על, גנבה ספרותית, זיוף נתונים, מניפולציות ועיוותים בטיפול בנתונים ואינטרסים כלכליים.  

 ברמת מוסדות המחקר דובר על הזנחת תחומי מחקר שלמים וע"י כך גרימת נזק לציבור, בעלות או קניין על מידע והעלמתו מהמרחב הציבורי, חוסר שקיפות בהתנהלות המוסדית בכל היבטיה והעלאת שכר הלימוד מעבר לנדרש. סעיפים אלו נדונו לאור ההכרה שאנו חיים בעידן של כלכלה מבוססת ידע. בעידן כזה כל פגיעה בהעברת ידע למרחב הציבורי או בנגישות להשכלה גבוהה נחשבת לבעיה אתית. ברמת כתבי העת המדעיים דובר על אתיקה של פרסומים מדעיים ועל הדרכים בהם מערכות כתבי העת צריכות למנוע פרסום מדעי שמעורבת בו בעיה אתית.

 בהקשר הישראלי אנו רואים בעיות אתיות רבות גם במישור המוסדי מקצתן אפרט כאן. אין בישראל שקיפות בנושא ההתנהלות המוסדית כמעט באף תחום. לטענת האוניברסיטאות, מסירת מידע זה לציבור, שמממן אותן, יפגע בחופש האקדמי. בעקבות דרישה ציבורית לשקיפות גדולה יותר נאלצו האוניברסיטאות לוותר, והסכימו שתהיה שקיפות אבל בנושאים בכספיים בלבד. שקיפות כספית זו קיימת על הנייר, בינתיים. תחומי מחקר שיש להם פוטנציאל לפגיעה בהגמוניה האשכנזית מוזנחים. הדוגמאות לא חסרות: מחקר על גזענות על רקע של מבטא  למשל, או מחקר אקדמי ללא הטיות פרו ממסדיות בפרשיות שנויות במחלוקת כמו פרשת חטיפת ילדי תימן או פרשת הגזזת.

            הקמפיין שלנו עוסק בקשר בין המצב הסוציו-אקונומי והפוליטי לפערים בתחום התרבות. בעוד שבישראל לא מרבים לעסוק בקשר זה, בעולם שמחוץ לישראל נערך דיון בנושא מזה עשרות שנים. נושאי הכנס הם, בין היתר, תוצאה של דיון זה.

         חשיבותה של היושרה במחקר

            מטרה מרכזית אחת בכנס הייתה הדגשת החשיבות של יושרה ואתיקה במחקר. נקודת המוצא העיקרית בדיונים הייתה, שהקפדה על אתיקה במחקר היא אינטרס של המדע. היא שומרת על תדמית חיובית של המדע ושל המחקר המדעי.תדמית זו חיונית ליצירת יחסים ראויים בין המדע והחוקר/ת לבין החברה בה הוא חי. יחסים אלו תורמים להתפתחות המדעית התקינה, אשר מצידה, תורמת לפיתוח כלכלי וחברתי. בכנס הודגשה מחויבותו של המדען/ית לחברה בה הוא חי ואשר מחקרו ממומן ממשאביה. התנהלות אתית של המדען תוארה כחלק בלתי נפרד מאזרחותו הטובה.

      כיצד שומרים ומעודדים יושרה במחקר?

            מטרה מרכזית נוספת של הכנס הייתה לבחון אלו פתרונות קיימים ברחבי העולם להבטחת יושרה במחקר. דובר על הצורך לעשות הרמוניזציה ברמה עולמית לפרקטיקות הנהוגות במקומות שונים בהקשר זה. ככלל, הפתרונות סווגו לפתרונות ערכיים ופתרונות חוקיים. בתחום הערכי דובר על חינוך לאתיקה של מדענים צעירים ועל מנהיגות ראויה של המדענים הבכירים, כלומר, דוגמא אישית. בתחום החוקי סקרו משתתפים מכל העולם את המנגנונים הקיימים בארצותיהם לפיקוח וטיפול בעבירות אתיות במחקר. חלק ממנגנונים אלו ממלכתיים ורשמיים ברמה מדינתית או מוסדית כמו זה הקיים בארצות הברית וחלקם וולונטריים ברמה מוסדית או של אגודות מקצועיות כמו בגרמניה.  הכנס שם דגש על תפקידם של כתבי העת המדעיים בעידוד יושרה במחקר ובמניעת פרסום מאמרים עם בעיות אתיות. הרצאות רבות דנו באתיקה של מחקר בבני אדם ובדרכים הראויות לבצע אותו, לתעד אותו ולפרסם אותו. הודגשו הצורך והחובה לתעד ולשמור נתונים גולמיים, השגת הסכמה מודעת של המשתתפים והגנה על פרטיותם ובריאותם.  

     פעילות הקואליציה בכנס

     הקואליציה הוזמנה לכנס כמשקיפה. היות שאין באמתחתנו עדיין השתתפות פעילה בכנסים בינלאומיים, היה זה הכנס הראשון מסוג זה עבורנו. ההזמנה ביטאה את החשיבות שראו המארגנים בקמפיין שלנו. הכנס אפשר לנו להתעדכן בשיח העכשווי בנושא האתיקה במחקר. במהלך הכנס נפגשתי עם מרצים/ות ומשתתפים/ות בכנס. בשיחות אותן ניהלתי עלתה מורכבותה התרבותית והדמוגרפית של מדינת ישראל ויחסי הכוח הנוהגים בה בין אשכנזים למזרחים ובין יהודים לפלסטינים אזרחי ישראל. הסברתי את הקשר בין מערכות כוח אלו, ואת מקומו של הקמפיין שלנו בתמונה החברתית הכוללת. הדיון במצבם של המזרחים בישראל היה חדש כמעט לכל המשתתפים בכנס. החשיבה המקובלת על ישראל הייתה במונחים בינאריים של "יהודים" מול "ערבים". בשיחות הללו עלה גם הקשר בין יחסי מזרחים-אשכנזים בישראל לבין אופיו של תהליך השלום, בין ישראל לשכנותיה, והסיבות לכך שתהליך זה הוביל לאינתיפאדת 2000. חילקתי בכנס חוברות הסברה שכללו תיעוד על הקמפיין שלנו בישראל ובחו"ל וחומר נלווה נוסף על מזרחים ופלסטינים ועל יושרה במחקר בישראל.

      שלמי תודה

            עיקר המימון להשתתפותי בכנס הגיע מ"הקשת הדמוקרטית המזרחית" המובילה את קמפיין הקואליציה נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית. סיוע מיוחד נוסף קבלה הקואליציה ממארגני הכנס, אשר הכירו בחשיבות הקמפיין שלנו, ובצורך של הקמפיין לחשיפה בינלאומית במסגרות העוסקות בסוגיות אותן אנו מעלים. ברצוני להודות להם מעל במה זו.  

   פעילות עתידית של הקואליציה

    אנו עדיין מקווים להתייחסות עניינית של מבקר המדינה לתלונתנו המקורית ממרץ 2004. נמשיך לעקוב אחר המתרחש באוניברסיטאות בישראל בכל הקשור לנושאי הקמפיין שלנו. באמתחתנו הזמנות לשני כנסים בינלאומיים העוסקים ביחסי עמותות וארגונים חברתיים, קהילות מנוחשלות ואוניברסיטאות. כנסים אלו ידונו בסוגיית שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית, זכויות תרבותיות ויושרה במחקר ופרסום. על כנסים אלה יהיה דיווח בהמשך. לאגודה האנתרופולוגית הישראלית עדיין אין קוד אתי.   

 לאתר הקואליציה המזרחית-פלסטינית נגד אפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית