דו"ח פעילות ארגון הל"ה לשנת 2007

 

 

מערכת החינוך בישראל – תמונת מצב;

 

מבחני הישגים ארציים ובינלאומיים מצביעים על פערים עצומים בהישגים בתוך מערכת החינוך הישראלית

 

לאחרונה פורסמו תוצאותיהם של שני מבחנים הישגים בינלאומיים ומבחני המיצ"ב שעורך משרד החינוך בישראל. מבחני פיזה נערכו לתלמידי החטיבה העליונה, מבחני פירלס והמיצ"ב נערכו לתלמידי בתי הספר היסודיים. מתוצאות שלושת המבחנים עולות מסקנות מדאיגות: האחת, הישגיהם של תלמידי ישראל נמוכים ביחס לממוצע במדינות מפותחות ומצויים בירידה. השניה, הפערים בקרב תלמידי ישראל- בין יהודים לערבים ובין תלמידים מרקע כלכלי נמוך לתלמידים מרקע כלכלי גבוה הם הגדולים ביותר ביחס למדינות אחרות שנבדקו.

 

עיקרי הממצאים

 

ציון אוריינות הקריאה של כיתות ד' במדינת ישראל הינו 512. על פי ציון זה , ישראל ממוקמת במקום ה-27 מבין 40 המדינות שהשתתפו במחקר (ובמקום ה-31 מבין סה"כ 45 המדינות והמחוזות).

 

פערים בין תלמידים יהודים וערבים:

 

הציון הממוצע של דוברי העברית הינו 548 , ממוצע ההישגים של דוברי העברית נמוך רק בחמישית סטיית תקן מהממוצע של המדינה המובילה. ממוצע הישגים זה מתאים למקום ה-11 במדרג קבוצת המדינות והמחוזות המשתתפים.

 

הציון הממוצע של דוברי הערבית הינו 428 , ממוצע ההישגים של דוברי הערבית נמוך ב-1.4 סטיות תקן מהממוצע של המדינה המובילה. ממוצע זה מתאים למקום ה-40 במדרג המדינות והמחוזות המשתתפים.

 

פער ההישגים בין תלמידים דוברי עברית ודוברי ערבית הוא גדול מאד ועומד על  120 נקודות (מעל סטיית תקן אחת). פערים דומים בין המגזרים מתקיימים בכל יתר סולמות הציונים המוזכרים מעלה. 

 

  מהשוואת ההישגים של ישראל בשנת 2006 לאלו של שנת 2001 עולה, כי מ-2001 ועד 2006 חל    

 

  בישראל בכללותה שיפור קל בהישגים בקריאה (509 ו- 512 , בהתאמה). בקרב דוברי העברית חל  

 

  שיפור של 10 נק' (מ- 538 ל- 548) , ובקרב דוברי הערבית חל שיפור של 3 נק' (מ- 425 ל- 428) , ופער

 

  ההישגים בין שני המגזרים עלה בהתאמה ב-7 נקודות (מ- 113 ל-120).

 

 

פערים בין תלמידים ממעמד כלכלי גבוה לתלמידים ממעמד כלכלי נמוך:

 

בקרב דוברי העברית נמצאו פערים משמעותיים בין תלמידים מבתי ספר עם רקע חברתי-כלכלי גבוה לכאלו עם רקע חברתי-כלכלי נמוך , הן בבתי-ספר ממלכתיים והן בבתי ספר ממלכתיים-דתיים (37 נק' ו- 45 נק' , בהתאמה). מגמות דומות נמצאו בכל סולמות הציונים. בקרב דוברי הערבית נמצא פער גדול יותר (51 נק') בהישגי תלמידים מבתי ספר עם רקע חברתי-כלכלי בינוני לכאלו עם רקע חברתי-כלכלי נמוך (במגזר החינוך הערבי כמעט ואין בתי ספר שמוגדרים כבעלי רקע חברתי-כלכלי גבוה). 

 

 

כיצד זה קורה?

 

מערכת החינוך הישראלית היתה מערכת בלתי שוויונית כבר מיום היווסדה. אי השוויון הראשוני נוצר בין יהודים לערבים, כחלק מהתייחסות המדינה לאזרחיה הערבים כ"אזרחים סוג ב"' המקבלים שירותים נחותים בכל תחומי החיים. עם קליטת העליה מארצות אסיה-אפריקה בשנות החמישים והששים, נוצרו גם שני מסלולי חינוך עיקריים ליהודים, מסלולים עיוניים ברמה גבוהה המובילים לבגרות ולהשכלה אקדמית לאשכנזים ותיקים ומסלולים מקצועיים שאינם מובילים לתעודת בגרות מלאה, למזרחים. כלומר, מראשית ימיה יצרה מערכת החינוך בישראל הסללה של התלמידים למעמדות כלכליים-חברתיים שונים.

 

במהלך השנים, כאשר התחוור עומק הפערים בחינוך נקט משרד החינוך אמצעים שונים ל"צמצום פערים" שעיקרם תכניות תיגבור והעדפה מתקנת לבתי ספר בשכונות, עיירות פיתוח ויישובים ערבים. בין התכניות המוכרות יותר מצויות תכנית הטיפוח, תכנית הרפורמה והאינטגרציה, תכנית החומש בחינוך הערבי, העדפה תקציבית לתלמידים (יהודים) באזורי עדיפות לאומית, תכנית יום לימודים ארוך ואין ספור פרוייקטים של תיגבור לימודי, העשרה וכדומה. עם זאת, לא נעשה ניסיון לשנות את מבנה מערכת החינוך מן היסוד וכך עד היום כמעט ולא ניתן למצוא תיכונים עיוניים שכל תלמידיהם לומדים לבגרות מלאה בעיירות פיתוח, בשכונות ובישובים ערבים. יתרה מכך, החל ממחצית שנות השמונים עברה מערכת החינוך הציבורית תהליכי הפרטה המשרתים בעיקר את התלמידים החזקים במערכת. כיום, את עיקר החידושים הפדגוגיים ואת חזית ההישגים הלימודיים ניתן למצוא בבתי ספר פרטיים ופרטיים למחצה, שרובם הוקמו ביוזמת קבוצות הורים בישובים מבוססים וחלקם הפכו ל"רשתות חינוך" הפרוסות בכל הארץ. בבתי ספר אלה, אשר רובם מתוקצבים על ידי משרד החינוך,  מממנים ההורים מכספם כיתות קטנות, שיעורי העשרה, טכנולוגיה מתקדמת ותכניות לימוד חדשניות. בחלק ניכר מבתי הספר הללו עובדים מורים בחוזים אישיים, בשכר גבוה בהשוואה לעמיתיהם עובדי משרד החינוך ובתנאים מועדפים.

 

בשנים האחרונות, מערכת החינוך הציבורית בישראל ספגה קיצוצים ניכרים: צמצום שעות תקן, צמצום תקציבי הפיתוח ושחיקת שכר המורים. במקביל, במדינות אירופה הוגדלו תקציבי החינוך באופן משמעותי, שכר המורים שופר ונעשו השקעות בפיתוח. במצב דברים זה, אין להתפלא שהישגיה של מדינת ישראל מצויים בירידה.

 

 

 

פעילות הל"ה לצמצום פערים ולשיוויון בחינוך לשנת 2007

 

 

פריטת הצעת החוק להסדרת מעמד ההורים במוסדות החינוך לקמפיינים ממוקדים

 

בשנים האחרונות פעלנו בארגון הל"ה לעגן את מעמד הורים במערכת החינוך בחוק.  לקראת סוף שנת 2006 סיימנו לנסח את הצעת החוק, אשר גובשה יחד עם נציגי הורים ומשפטנים מרחבי הארץ. ההצעה מדגישה שורה של עניינים שלפי הניסיון המצטבר מהווים מוקדי חיכוך בין הורים למוסדות חינוך: החובה למסור מידע ולהיוועץ בהורים בעניינים הנוגעים לתלמיד כפרט; חובת פרסום מידע לציבור ההורים לגבי תכניות הלימודים וההישגים של תלמידים במוסד חינוכי; שקיפות בנוגע לניהול כספי המוסד החינוכי; בטיחות; נציגויות הורים והיקף מעורבותם בפעילות המוסד החינוכי. בנוסף עוסקת הצעת החוק בהכשרת הורים למעורבות במוסדות חינוך ויצירת מנגנונים להבטחת שיתוף פעולה פורה בין הורים לצוות מוסד חינוכי ומבטיחה ייצוג דמוקרטי של ההורים במוסדות חינוך המתבטא במבנה מוסדות ההורים ובאופן בחירתם. בתחילת 2007 ניסינו לקדם מהלך, בשיתוף חבר הכנסת דב חנין מחד"ש, שיוביל לחקיקה בכנסת, ואף הספקנו לקבל התייחסויות ותמיכה בהצעת החוק מארגונים כמו ארגון ההורים הארצי והמועצה לשלום הילד.

 

חודשים ספורים לפני פרוץ שביתת המורים, נפלה בהצבעה בכנסת הצעת חוק זכויות המורה בשל התנגדות האוצר לסעיף בהצעה; "מורים זכאים לשכר ראוי". המהלך - שתוכנן בהל"ה לקשור את הצעת החוק שלנו בנוגע ל"הסדרת מעמד ההורה במוסדות החינוך" בהצעת חוק זכויות המורה וליצור שיח של דמוקרטיזאציה של מערכת החינוך ולנטרל עד כמה שאפשר את ההתנגדות הקשה להצעתנו מצד ארגוני המורים – לא יצא אל הפועל.

 

לאחר הערכת מצב מחודשת לגבי סיכוייה של הצעת החוק להתקבל, הוחלט בהל"ה לשנות אסטרטגיה; "לא ללכת על כל הקופה" אלא לפרוט את הנושאים בהצעה, בעיקר אלה המעוררים התנגדות עזה, לקמפיינים ממוקדים. כריכתם המחודשת להצעת חוק אחת תהייה תלוייה במידה רבה בהצלחתם.

 

ההתנגדות העזה של ארגוני המורים ומנהלי בתי הספר מתמקדת בשני פרקים בהצעת החוק; זה הנוגע לשקיפות וזה הנוגע למעורבות הורים בנושאים פדגוגיים.

 

הקמפיין הראשון שהרצנו בתקופה זו היה בנוגע לשקיפות מערכת החינוך.

 

 

קמפיין לגילוי תוצאות מבחני הערכה ארציים

 

בתקופה זו חברנו עם התנועה לחופש המידע ויחד החלטנו לעתור לבג"ץ נגד משרד החינוך לגילוי תוצאות "מבחני המיצ"ב" שערך משרד-החינוך, ומבחני הערכה ארציים נוספים ככל שנערכו, החל מראשית שנה"ל תשס"ו ועד יום מסירת הנתונים בפועל, בחלוקה של בתי ספר, יישובים, שיכבה וכיתות.

 

משנת תשס"ב עורך משרד החינוך בחינות מיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) מעת לעת בכל בתי  הספר בישראל. בחינות המיצ"ב פותחו באגף ההערכה והמדידה במשרד החינוך, והן מבוססות על מספר מדדים להערכת יכולתו של בית ספר מסוים. מבחני המיצ"ב הם כלי מרכזי בו משתמש משרד החינוך להערכת הרמה ההישגית ברמת התלמיד, הכיתה, בית הספר והיישוב. תוצאות בחינות המיצ"ב נגישות לציבור רק ברמת הממוצע הארצי בכל מקצוע ומקצוע. תוצאות הבחינות ברמת הכיתה, השכבה וברמה הארצית נגישות אך ורק למנהלי בתי הספר, המקבלים דו"ח מקיף אודות מצב בית הספר בתחומים אלה.

 

המצב הקיים היום הוא, כי הורה אשר מעוניין לקבל את תוצאות ילדו בבחינת המיצ"ב, תלוי  בחסדי מנהל בית ספר כזה או אחר. המצב שנוצר הוא אבסורדי, כאשר הורים ש-"מפעילים לחץ" על מנהלי בתי הספר, או לחילופין מצויים בקשרים קרובים עמם, יכולים ליהנות ממידע זה. מנגד, הורים לילדים שאין באפשרותם לפנות בצורה בלתי אמצעית למנהלי בית הספר, או שאינם מצוידים בקשרים עמם, מצויים באפילה מוחלטת בכל הנוגע לתוצאות המבחנים שנערכו בבית הספר בו לומדים ילדיהם, ובכלל.

 

בעתירה טענו כי עניינה של עתירה זו בהגברת השקיפות והשוויון בכל הנוגע למבחנים השוואתיים שעורך משרד החינוך מפעם לפעם בבתי הספר בישראל. נגישות למידע אודות תוצאות מבחני המיצ"ב הינה בעלת חשיבות עליונה, ממספר טעמים. ראשית, זוהי זכות יסוד של כל הורה והורה לדעת מה מצבם של ילדיו, בכלל, וביחס לשאר התלמידים, בפרט. בנוסף, מידע זה "פוקח את עיני ההורים" באשר לרמת הלימודים בבית הספר בו לומדים ילדיהם. מתן נגישות למידע, תקנה להורים יכולת ביקורת ומעורבות באשר לרמת הלימודים בבתי הספר של ילדיהם. ברור כי מעורבות ההורים חשובה ביותר ובעלת תרומה מכרעת בהצלחת ילדיהם בלימודים.

 

העתירה הוגשה בנובמבר 2007  והדיון בעתירה נקבע ל-30.1.08.

 

במידה ובג"ץ יפסוק כי משרד החינוך מחוייב לפרסם תוצאות מבחני הערכה חיצוניים עפ"י הפירוט שדרשנו, התקדים שיווצר יחייב את משרד החינוך לשקיפות כפי שאנו דורשים בהצעת החוק והתנגדות המורים ומנהלי בתי הספר תהייה חסרת משמעות.

 

 

במהלך ניסוח הבג"ץ הובא לידיעתנו כי היחידה להערכה במשרד החינוך מתכננת לשנות את אופן עריכת מבחני המיצ"ב. בימים אלו פנינו אליהם מתוך כוונה להיות מעורבים ולהשפיע גם בנושא זה.

 

 

המשך המאבק בהפרטת מערכת החינוך

 

הל"ה נגד הרחבת תשלומי ההורים

 

מתחילת שנת הלימודים הנוכחים (ספטמבר 2007), התקבלו תלונות רבות של הורים בנוגע לתשלומים המופרזים שמערכת החינוך גובה מהם. מבדיקת המסמכים שקבלנו עולה כי בבתי ספר רבים, תקרת התשלומים שנקבעה על-ידי ועדת החינוך בכנסת משמשת בגדר המלצה בלבד והתשלומים גבוהים בהרבה. הקמפיינים שנערכו בנושא היו בעיקר לוקליים; הנחנו את ההורים הפונים, רובם חברי וועדי הורים, להתנגד לתשלומים המופרזים ולהתלונן בפני ועדת החינוך בכנסת, שללא אישורה, משרד החינוך אינו יכול לגבות תשלומים מהורים.

 

ועדת החינוך כבר הודיעה למשרד החינוך שבשנת הלימודים הבאה היא לא תאשר את תשלומי ההורים בשל גביית יתר ובשל אי העברת כספים שהובטחו ממשרד החינוך לקרן סיוע להורים מוחלשים. בתגובה , שרת החינוך יצאה עם תוכנית שעניינה מס ייעודי לחינוך; אגרת חינוך שתיגבה באופן פרוגרסיבי מכל הורה שיש לו ילדים בגילאים 5-18 במערכת החינוך.

 

תוכנית שאנו  מתנגדים לה מכיוון שהיא מנציחה ומגדילה את ההוצאה הפרטית על חינוך.

 

חוק חינוך חובה חינם שנחקק ב- 1949 נפרץ בשנות ה- 80, בתקופה של צמצום תקציבי מאסיבי, והחלה גביית תשלומי הורים. 60 שנה לאחר שנחקק חוק חינוך חובה חינם, שרת החינוך יוצאת עם תוכנית שתאלץ הורים עפ"י חוק לשלם עבור חינוך ילדיהם.

 

בדצמבר 2007 התפרסמה ידיעה על תביעה ייצוגית שהגישו זוג הורים ממודיעין באמצעות משרד עורכי דין, שעניינה דרישה ממשרד החינוך להחזיר תשלומי הורים ע"ס 3.5 מליארד ג�� בשל גביית יתר בחמש שנים האחרונות ובשל 3.5 חודשי שביתת המורים בהם תלמידי העל-יסודי לא חבשו את ספסל הלימודים. יצרנו קשר עם עורכי  הדין והצענו להם את עזרתנו בתביעתם. בימים אלו אנו אמורים לקבל תשובה בנוגע להצטרפותנו לתביעתם.

 

 

בעיות ביישום חוק יום חינוך ארוך

 

בדצמבר 2007 פנו אלינו, בפעם הראשונה בתולדות הל"ה, ממרכז מחקר ומידע של הכנסת בבקשה לקבל בכתב את עמדתנו בנגע ליום לימודים ארוך, לקראת דיון בוועדת החינוך בכנסת. להלן דף העמדה שנשלח:

 

 

 

דף עמדה בנושא יום חינוך ארוך

 

לקראת דיון בועדת החינוך של הכנסת

 

דצמבר 2007

 

 

הפעלת יום חינוך ארוך בבית ספר בשכונות, עיירות פיתוח וכפרים, מסייעת להורים בשתי דרכים עיקריות: האחת, הילדים נמצאים במסגרת ותחת השגחה דבר המאפשר להורים (אמהות בעיקר) לצאת לעבודה בלב שקט. השנייה, השעות הנוספות מהוות הזדמנות לתגבור לימודי, העשרה וצמצום פערים לימודיים.

 

מרבית ההורים תומכים בהפעלת התכנית ועיקר התלונות המגיעות לארגון הל"ה נובעות מאי שביעות רצון מאופן הפעלתה. מסתבר כי ביישובים לא מעטים ממלאת התכנית את היעד הראשון ופועלת בעיקר כ"שמרטף", כאשר הצד הפדגוגי מוזנח. לשיטתנו, המשאבים המושקעים בהפעלת התכנית אינם מוצדקים אם מטרתה שמרטפות גרידא.

 

 

בעיות בהפעלת התכנית:

 

1. תשתיות נאותות להפעלת התכנית - בתי ספר רבים אינם ערוכים להפעלת התכנית מבחינת התנאים הפיזיים: אין מספיק כיתות ומתקני לימוד, חדרי שירותים מתוחזקים לאורך כל היום, אספקת ארוחה חמה, מזגנים, אבטחה וכדומה.

    

2. פיקוח והכשרה של מורים המלמדים בתכנית: הורים מדווחים על הצבת מורים בלתי מוסמכים ועל העדר כל פיקוח על כוח ההוראה בשעות אלה. בישובים אחדים התכנית נפלה בשל כך שלא הוקצו שעות לצורך תגמול המורים המלמדים בתכנית.

    

3. תכנים: בכדי להפיק תועלת מיום חינוך ארוך מן הראוי שתוספת השעות תשמש ל-3 מטרות: תגבור במקצועות היסוד, העשרה וסיוע בהכנת שיעורי בית. בכדי להשיג מטרות אלה יש לתכנן אחרת את כל שבוע הלימודים כך שתגבור במקצועות היסוד יעשה בשעות המוקדמות של היום ואילו שעות הצהריים, בהם הילדים עייפים יותר ופחות מרוכזים ינוצלו להעשרה והכנת שיעורי בית. מתלונות של הורים מתקבלת תמונה לפיה בחלק מבתי הספר הילדים מסיימים בארבע כאשר לפניהם עדיין כמות ניכרת של שיעורי בית, בבתי ספר אחרים נערך תגבור לימודי בשעות אחה"צ בעוד בשעות הבוקר מתקיימים לימודי העשרה וישנם בתי ספר בהם יום לימודים ארוך מתפקד יותר כמו מועדונית - הילדים משחקים וחלקם מכינים שיעורי בית, או שהתוכנית משמשת להשלמת חומר שלא נלמד בשעות התקניות.

    

4. מהמידע שיש בידנו נראה כי במרבית בתי ספר בהם מופעלת התכנית הורים אינם שותפים להפעלת התכנית ולקביעת התכנים ופעמים רבות אף אינם מיודעים כלל בנושא. לשיטתנו, שיתוף הורים ויידועם הוא תנאי הכרחי להפעלה מוצלחת של התכנית ולפיקוח אפקטיבי על תכניה.

    

5. ישנן מספר תכניות המופעלות בשעות שלאחר הלימודים הסדירים: תכנית יום חינוך ארוך, הארכת יום הלימודים במסגרת תכנית דברת ותכנית פנימיות יום. בקרב הורים יש בלבול רב באשר לאיזו תכנית מופעלת ביישוב ומהם הקריטריונים להפעלתה.

    

6. תקצוב: הפעלת יום חינוך ארוך כרוכה בחיזוק תשתיות, אספקת ארוחה חמה ותגמול המורים. בחלק מהיישובים שנועדו להיכלל בתכנית הגורמים המעורבים: הרשויות המקומיות, משרד החינוך ובית הספר לא הגיעו להסכמה בדבר חלוקת המימון, או שאחד מהם לא מילא את חלקו, דבר שהביא לאי הפעלת התכנית או להפעלה חלקית ולקויה שלה. לדוגמא: הרשות אינה מממנת את חלקה בהזנה, אינה מממנת אבטחה או אינה מתחזקת את בית הספר ברמה הדרושה. בחלק מן היישובים המשאבים מוקצים באופן בלתי שוויוני כך שרק חלק ממוסדות החינוך ביישוב נהנים מהתכנית. ביישובים אחרים תשלומי הורים או הרשות המקומית עבור ארוחה חמה לא התבצעו והכשילו את הפעלת התכנית כולה.

    

 

המלצות ארגון הל"ה:    

 

• הפעלת התכנית באופן דמוקרטי: שיתוף הורים בעיצוב התכנית ובפיקוח עליה ומתן אפשרות בחירה להורים אם לכלול את ילדיהם בתכנית אם לאו.

   

• הגברת השקיפות ומתן המידע להורים ותלמידים כך שתהיה התאמה בין מטרות התכנית וציפיות ההורים, מאמץ מיוחד ליידוע הורים עולים.

   

• היערכות הרשויות לקיום תשתית מינימלית להפעלת יוח"א - הזנה וחדרי שירותים נקיים.

   

• צורך בפיקוח הדוק על אופן הפעלת התכנית ומדידת הישגיה: שיפור הישגים לימודיים, שביעות רצון הורים ותלמידים ושביעות רצון המורים המלמדים בתכנית.

   

 

במאמר מוסגר נציין כי בעיות דומות היו קיימות כבר ב-1999, כפי שעולה מדף העמדה שהגשנו לועדת הכנסת באותה עת.

 

 

תמיכה בשביתת המורים

 

אחת לשנה או יותר, עם פרסום מיקומה הנמוך של ישראל במבחנים בינלאומיים הנערכים לתלמידים, מצבה העגום של מערכת החינוך עולה על סדר היום הציבורי ומיד נופל.

 

במחצית השנייה של 2007, עוד לפני חשיפת הנתונים הקשים אודות הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל, השביתה הממושכת של ארגון המורים העל יסודיים חשפה את מערכת החינוך במערומיה וסחפה את הציבור הישראלי להזדהות וגילויי סולידיות עם המורים.

 

ארגון הל"ה היה שותף למכתב תמיכה במאבק המורות/ים, החתומים עליו ארגונים רבים לשינוי חברתי:

 

 

מורות ומורים יקרים,

 

 בחודשים האחרונים הפכתם לקבוצה מרכזית במאבק החברתי בישראל. מאבקכם העקבי והצודק מעורר בנו השראה ומחזק את אמונתנו במורות ובמורים, ובשינוי החברתי הרחב שביכולתכם לעורר. אנו מבקשים לחזק אתכן בעמידתכן העיקשת בכל קשיי השביתה ובנחישות שאתן מגלות במאבק - ברור לנו כי הניסיון לשבור את שביתתכן הוא חלק מן המתקפה המאורגנת על המורות, שהפכו לקורבנותיה הזמינים של מערכת שאינה לוקחת אחריות על כשלונותיה.
אנו רואים בניסיון העקבי של המדינה ושלוחותיה – ובראשן משרדי החינוך והאוצר ובית הדין לעבודה– לשבור את השביתה, פעולה כוחנית של המדינה כלפי עובדות ועובדים. אנו דורשים ממשרד החינוך לשלם באופן מיידי את המשכורות למורות השובתות ומתנגדים בכל תוקף לניסיון לשבור את המורות באמצעות צווי מניעה ופגיעה בשכר. אנו קוראים לביטול מיידי של צווים אלה, הפוגעים באופן עמוק בזכויות ההתאגדות והשביתה ובמאבק הדמוקרטי שמנהלות המורות.

 

אנו מתנגדים לשיטת החוזים האישיים שמציע האוצר ולניסיונות החוזרים והנשנים לפורר את ציבור המורים וארגוניו. בתוך כך אנו מתנגדים לניסיון לפצל בין המורים הערבים והיהודים ולחייב את המורים הערביים לחזור לעבודה לפני המורים היהודים (שנמצאים בחופשת חנוכה) .

 

אנו רואים קשר הדוק בין מדיניות פיצול והפרדה זו לבין הפרטת החינוך הציבורי והפגיעה בזכויות עובדים ואזרחים בכל המגזרים. הפגיעות מתמשכות בזכויות חברתיות, בהן הזכות לחינוך, לבריאות ולעבודה מאורגנת במסגרת תהליך ההפרטה, מעמיקות את הפערים החברתיים ויוצרות מציאות שבה הנפגעים נאבקים אלו באלו על המשאבים המצטמצמים.

 

אנו עומדים אתכם המורים והמורות בסולידריות מלאה, וקוראים לכל מי שהחינוך הציבורי והעבודה המאורגנת חשובים לו, להצטרף למאבקכם. 

 

•  אנו תומכים במורות ובתי ספר שיחליטו להפר את צווי הריתוק. משמעותם של צווים אלה היא ריסוק לא רק של מאבק המורות, אלא של זכותם הבסיסית של עובדים לשבות במחאה על תנאי העסקתם.
•  נתמוך  גם בכל מורה ומורה שיביעו את מחאתם בכך שיהפכו את השיעורים בבתי-הספר לשיעורי אזרחות אמיתיים, על זכות האזרחים ללמוד וללמד בכבוד, לעבוד בכבוד -  ולשבות בכבוד.
•  אנו קוראים לציבור ההורים העובדים בישראל לתמוך במאבקם של המורים, שמאבקם אינו רק מאבק למען עתיד מערכת החינוך בישראל אלא גם מאבק על זכויותיהם כעובדים.
•  אנו קוראים לתלמידים ותלמידות במערכת החינוך לשבות ולא לשתף פעולה עם צווי הריתוק שהוציא בית הדין לעבודה למוריהם.
•  אנו פועלים לרתימתם של ארגונים חברתיים לתמיכה במאבק המורים ולמאבק על החינוך הציבורי בישראל.
•  אנו פועלים לקידום מאבק המורים בתקשורת ובקרב הציבור הרחב.
•  הקמנו אתר אינטרנט שירכז מידע על פעילויות מורים וארגונים חברתיים: www.blogmorim.com, אנו מזמינים מורים ופעילים לעשות בו שימוש לעדכון והתעדכנות בפעילויות המתוכננות.

 

 

 

פעילות בקרב קבוצות הורים

 

בתקופה זו הפעילות התמקדה בעיקר בדרום; בקרב שתי קהילות בדוויות  (תל-שבע ורהט), בנגב הצפוני, בישובי המועצה האזורית חוף אשקלון ובשדרות. בכל ישוב אופי הפעילות היה שונה בתכלית בהתאם לפרופיל הקבוצה ולצרכים החינוכיים. בנוסף, קבוצות הורים מישובים סמוכים התאחדו למאבקים משותפים.

 

 

ביה"ס התיכון  "מעלה הבשור"

 

ועד ההורים בבי"ס תיכון  "מעלה הבשור", פנו אלינו בבקשה להסתייע בנו במאבק שהחלו להחליף את מנהלת ביה"ס בשל תפקוד לקוי ואי שיתוף ההורים. בהנחייה של פעיל הל"ה את ועד ההורים, במשך חודש אינטנסיבי, הוחלט ע"י המועצה המקומית להיענות לדרישת ההורים ולפטר את המנהלת. ההורים דרשו וקיבלו – להשתתף בועדת המכרזים שמחליטה על המחליפה.

 

זוהי הפעם הראשונה שאנו בהל"ה עדים לפתיחת דלת של ועדה כזו בפני הורים.

 

 

שדרות

 

פעילות ההורים בעיר מוכת הקסאמים די מושבתת בשל המצב הבטחוני בישוב. הקשר נשמר בעיקר במפגשים וטלפונים עם הורים בודדים, למעט הפעילות למיגון בתי הספר, המתוארת להלן.  ב- 3-4.8.07 קיים ועד ההורים הישובי סמינר סופשבוע, אליו הוזמן נציג הל"ה, שקיים סדנאות חינוך להורים. מנהלת אגף החינוך בעיריית שדרות נתנה הרצאה בסמינר סופשבוע של ארגון הל"ה  בנושא "סמכויות הרשויות המוניציפאליות במערכת החינוך".

 

 

מאבק משותף למיגון בתיה"ס ב"שער הנגב" ובשדרות

 

בביה"ס האזורי "שער הנגב" בדרום לומדים ילדי הקיבוצים והמושבים ומיעוט מילדי שדרות מכיתה א' עד י"ב.  נציגי הורים פנו אלינו לבקש ייעוץ והנחייה בנושאים הבאים:

 

תשלומי הורים מופקעים (3,000 ג�� לשנה לתלמיד) ואפליה בתשלומים – גביית יתר מתלמידי המושבים (המאוכלסים רובם ביוצאי ארצות האסלאם) לעומת גבייה מופחתת מתלמידי הקיבוצים האשכנזים.  נציג ההורים יחד עם נציג הל"ה אף הופיעו בדיון בנושא בועדת החינוך בכנסת.

 

אפליה נוספת היא במסלולי הלימוד, לטענת ההורים, כיתות החינוך המיוחד מאוכלסות בעיקר בתלמידי שדרות (ד.א. מדובר באוכלוסיית הילדים המבוססים ביותר בשדרות, שהוריהם מאסו במערכת החינוך הישובית ויכולים להרשות לעצמם כלכלית לשלם פי 10 ממה שנדרש מתלמיד הלומד בשדרות).  

 

ביה"ס הממוקם סמוך לשדרות סובל ממטחי  קסאמים (ב- 13.6.07 נפל קסאם בשטח ביה"ס) אינו ממוגן דיו ובתקופה זו ההורים התמקדו במאבק למגן את ביה"ס וההסעות. נציג הל"ה  חיבר את הורי "שער הנגב" עם ועד ההורים היישובי בשדרות, שניהל מאבק זהה בתקופה זו.

 

ירי הקסאמים ולחץ המאסיבי שהפעילו ההורים גרם לבסוף למיגון מלא של בתי"הס הללו, אולם החשש לשלום התלמידים בבואם ובלכתם לביה"ס ובשטחים הפתוחים בבתיה"ס עדיין כבד.

 

 

מושבי המועצה אזורית חוף אשקלון

 

בשנה זו פעלנו בארבעה בתי"ס באזור הנגב הצפוני ("ניצן", "מעלה הבשור", שער הנגב" ו"שקמה"). רוב הפעילות היתה בקרב הורים מהמושבים באזור, שטענו לאפלייה בבתיה"ס הללו של ילדיהם לעומת ילדי הקיבוצניקים.

 

ההורים המושבניקים במועצה האזורית התאחדו והקימו את "פורום החינוך של הורי ישובי חוף אשקלון", שאחת ממטרותיו המרכזיות הינה הקמת בי"ס תיכון אזורי ציבורי בתחומי המועצה. המצב כיום הוא שבתי הספר הקיימים באזור הינם בבעלות פרטית של הקיבוצים ושל עמותות פרטיות. המאבק ניטש בעיקר כנגד הקיבוצים, המעוניינים בהפרטת בתיה"ס התיכוניים שבבעלותם  ובשליטה כמעט בלעדית בלימודים העל-יסודיים באזור.  חברי הפורום נפגשו עם נציגים ממשרדי הממשלה, פיקוד העורף ומקבלי החלטות במועצה ועם ראש המועצה. פעילות הפורום הפכה את הקמפיינים של המתמודדים בבחירות למועצה המקומית לקמפיינים בנושאי חינוך. כיום, הפורום שמונה 160 בתי אב קיבל הכרה מראש המועצה והזמנה פתוחה לחברויות בועדות המוניציפאליות הרלוונטיות למערכת החינוך. בנוסף לפעילותם להקמת תיכון ציבורי של המועצה, נציגות הפורום המתכנסת אחת לשבוע, דנה ופעלה בתקופה זו בתחומים הבאים: קידום האינטגרציה בין הישובים החזקים לבין המוחלשים באמצעות מגוון פעילויות;  ספורט, חוגים, טיולים, תחרויות והקמת ועדות חינוך בכל ישובי המועצה. טיפול בבעיות שוטפות – לאחר שהתברר שהורים מישובים שונים נתקלים בבעיות דומות, הפורות הקים וועדות משנה שתטפלנה בנושאים הבאים: הסעות, אלימות, בינוי ותקציב.

 

 

תל-שבע

 

תל שבע היא מועצה מקומית שהוקמה ב- 1968 כאחד היישובים הראשונים באזור הנגב, כחלק מתוכנית להקמת שבעה יישובים בדוויים והם: רהט, תל שבע, כסייפה, לקייה, חורה, שגב שלום וערערה. מ-1995 עד שנת 2000 ארגון הל"ה קיים השתלמויות להורים וליווה מאבקי הורים בכל הישובים המוזכרים.אוכלוסיית תל-שבע מונה כ- 13,500 נפש. בתל-שבע 5 בתי"ס יסודיים ו- 5 על-יסודיים ולומדים בהם גם ילדי הכפרים הבלתי מוכרים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, המועצה המקומית מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי נמוך (1 מתוך 10). השכר הממוצע של השכירים היה 3,474 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).

 

 

במחצית השניה של 2007 העברנו בתל שבע שתי השתלמויות שבועיות מקבילות במתנ"ס המקומי – האחת לנשים והשניה לגברים. שתי הקבוצות עברו את ההשתלמות הבסיסית של הל"ה המעניקות מידע וכלים למערבות הורים בבתי-הספר.

 

 הבעיות שהועלו במהלך ההשתלמויות טיפוסיות לישובים הערבים; חוסר מעורבות הורים, הזנחה מצד הרשויות, חוסר תקצוב, צפיפות ואלימות בבתי-הספר. ההורים ציינו כי בתי הספר בישוב מחולקים לפי מפתח חמולתי והדבר ניכר גם בפעילות של ההורים שהתבטאה בחוסר אמון בין החברים בקבוצה, בצורך בהשתלמות  ובצורך לפעול כגוש אחד. בעייה נוספת, שלקח לנו זמן להתגבר עליה, היתה כיצד להבטיח את השתתפות הנשים לאור הלחץ שהופעל עליהן ע"י הגברים. רכז הקבוצה מטעם הל"ה בשיתוף פעולה עם עובדים קהילתיים מהמתנ"ס המקומי ונשים מהקבוצה הצליחו לגבש קבוצת נשים שעברה את ההשתלמות. נציין שדוקא קבוצת הנשים גילתה יותר מחוייבות לנושא החינוך וסולידריות בין החברות בקבוצה.

 

ככל שהקורס התקדם ניכר שהנושאים עונים על צורך אמיתי והמשתתפים החלו לדבר על הבעיות ועל השינוי שחל בהם מתחילת הסדנא במוטיבציה שלהם להמשיך ללמוד ולהתחיל לפעול. מרבית בוגרי ההשתלמויות אף השתתפו בסמינר סופשבוע בתל אביב. ההצלחה הגדולה ביותר שנרשמה לזכות משתתפי ההשתלמות היתה היבחרותם לוועדי ההורים בבתי-הספר בתל-שבע במהלך ההשתלמות ובהנחייתו של פעיל הל"ה.

 

בעקבות דרישת ההורים הגשנו בדצמבר 2007  הצעה למתנ"ס להשתלמות ב' לבוגרי השתלמות א' שהתקבלה. ההשתלמויות המתקדמות בתל-שבע אמורות להתחיל בסוף ינואר 2007.

 

רהט

 

רהט הוא ישוב בדווי בדרום שהוקם בתחילת שנות ה-70 והוכרז כעיר בשנת 1994. אוכלוסיית רהט מונה 38,900 תושבים.  העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי נמוך (1 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד (2003/2004) היה 31.6 אחוז. השכר הממוצע של השכירים היה 3,454 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).

 

 

הפעילות ברהט מתחילת 2007 מתאפיינת בפגישות עם יו"ר ועד ההורים הישובי וחבריו לצורך ייעוץ וסיוע  ממוקד בנושאים שהועלו על ידם; תיקצוב בתי-הספר, בינוי, זכאות לסל טיפוח, מחסור בגני חובה וטרום חובה. במקביל למפגשים אתנו, יו"ר ועד ההורים ברהט שיתף פעולה עם ארגונים נוספים, והגיש באמצעותם בג"צים בנושאי החינוך. בעקבות הבג"צים ניבנו השנה שני בתי ספר חדשים בישוב. הצלחה נוספת היתה הוראת בג"ץ למנות ועדה חיצונית למשרד החינוך  שתבדוק את ההתנהלות התקציבית של עיריית רהט בכספים המיועדים לחינוך.

 

יו"ר הועד ופעילים נוספים מרהט השתתפו בסמינר סופשבוע והרשימו את כל המשתתפים בהישגים שקצרה פעילותם לצד הבעיות הקשות הנוספות בהן עליהם לטפל. בין היתר, סיפר היו"ר על הקצאות של עשרות מחשבים מטעם משרד החינוך לבתי הספר ברהט. שרוב המחשבים נעלמו בדרך והיום בביה"ס התיכון ברהט המונה למעלה מ- 1,000 תלמידים ישנם רק 20 מחשבים פועלים. בעקבות הסיפור, תרמנו לביה"ס התיכון 3 מחשבים שניתנו לנו כתרומה ע"י חברת מחשבים לפני מספר חודשים.

 

בדצמבר 2007 התקיימו בחירות ברהט לועד ההורים הישובי ויו"ר הועד זכה לתמיכה של למעלה מ- 90% מההורים. בימים אלה אנו בודקים את האפשרות להעביר השתלמות מסודרת לועד ההורים היישובי, שהחליט השנה להתמקד בצדדים הפדגוגיים במערכת החינוך ברהט.

 

 

אשקלון

 

מפגש ייחודי נוסף בדרום היה עם קבוצת מורות מבי"ס יסודי ("אילנות") באשקלון, שביקשו לשמוע על הל"ה ולקבל ייעוץ כיצד לסייע לתלמידים שבאים מסביבה חינוכית דלה.

 

 

פעילות הל"ה בתקופה זו התקיימה גם בקרב קבוצות הורים באזורים נוספים;

 

 

ג'לג'וליה

 

פעיל הל"ה רץ לבחירות לרשות המועצה המקומית

 

בג'לג'וליה  הקשר נמשך בעיקר עם קומץ הורים פעילים, המהווים כתובת בנושאי החינוך להורים בישוב ובכפרים הסמוכים. הורים אלה מטפלים בתלונות של הורים ותלמידים שזכויותיהם הופרו בבתיה"ס, מנסחים מכתבים ומייצגים את ההורים בפגישות עם סגל ביה"ס וזאת בהנחיית פעילי הל"ה.

 

 

בתחילת 2007 קיימנו שני מפגשים עם הורים פעילים בג'לגוליה; בראשון הפגשנו את ההורים עם מנהלת בי"ס "קדמה" בירושלים ועם מנהלת עמותת ידידי קדמה, שתארו את ההליך להקמת בי"ס ביוזמה ציבורית (של עמותת הורים למשל) עד לקבלת ההכרה ממשרד החינוך.

 

במפגש השני  הפגשנו את  ההורים עם העוזר הפרלמנטרי של חה"כ דב חנין, שהעמיד את שירותיו לרשות ההורים במטרה לקדם את ענייניהם בכנסת.

 

 

בנוסף, מספר מפגשים עם הורים פעילים בג'לג'וליה, שגם השתתפו בסמינר סופשבוע. לצערנו, בדצמבר 2007, הודיע לנו הפעיל המרכזי של הל"ה בג'לג'וליה כי הוא מקפיא את הפעילות עד  הבחירות לרשויות המוניציפאליות בעוד למעלה משנה. פעיל זה החליט לרוץ לרשות המועצה על מצע של שיפור מערכת החינוך בג'לגוליה עקב  תסכולו ממצב החינוך בכפרו.

 

 

כללי

 

בתקופה זו פנו אלינו חברי וועדי הורים בגני ילדים בתלונות על גננות שאינן מלמדות עפ"י תוכנית הלימודים, גובות תשלומי הורים מופרזים ומדירות הורים ממעורבות בגן. בהנחייתנו, בכל המקרים ההורים התלוננו על הגננות, קיימו מפגשים עם מפקחות על הגנים ופתרו חלק ניכר מהבעיות שהתעוררו.

 

כמו כן, ייעצנו והנחנו חברי ועדי הורים ברחבי הארץ בנושא הליכי בחירות לוועדי הורים שהתקיימו בין ספטמבר לדצמבר 2007 בבתי ספר ברחבי הארץ. התלונות האופייניות ביותר היו ונשארו על מנהלים הממנים הורים עושי רצונם לוועדי ההורים. בכל המקרים הללו הנחנו את ההורים להגיש תלונה על המנהלים ולקיים את הבחירות מחדש ובאופן דמוקרטי. תלונות נוספות היו על מנהלים שמדירים מפעילות חברי וועדי הורים המבקרים אותם וגם על התנקמות של מנהלות, מורות וגננות בילדיהם.

 

ההרצאות שניתנו בסמינר סופהשבוע ע"י מנהל אגף מפמ"רים (מפקחי מקצועות ראשיים) וע"י הממונה על היחידה לטיפול בפרט, תנאי שירות ומשמעת עובדי הוראה במשרד החינוך הבהירו לפעילי הל"ה ולהורים את מנגנוני הפיקוח והאכיפה במשרד החינוך, כמו גם מי האחראים הישירים לטיפול בתלונות בנושאים אלו.

 

 

סמינר סוף שבוע בנושא "פיקוח ואכיפה במערכת החינוך" – 30.11-1.12/07

 

 

אחת לשנה בערך עורך ארגון הל"ה סמינר סופשבוע מרוכז להורים ופעילים בתחום החינוך. הסמינרים המרוכזים יוצרים כר פורה לשיתופי פעולה בין קבוצות הורים ממקומות שונים בארץ, יהודים וערבים, ותיקים ועולים. בסמינרים נערכות הרצאות וסדנאות שמעבירים פעילי חינוך, פקידים בכירים ממשרד החינוך ואקדמאים.

 

הסמינר נפתח בהרצאה של ד"ר ניסים מזרחי מאוניברסיטת תל אביב, בנושא הזכות לחינוך: אוטונומיה הורית מול סמכות מקצועית, ובדיון של כלל המשתתפים בנושא.

 

בשבת התקיימו הסדנאות הבאות:

 

*תכניות לימוד בבית הספר -  מר אברהם זוכמן, מנהל אגף מפמ"רים (מפקחי מקצועות ראשיים) במשרד החינוך.

 

*סמכויות הרשויות המוניציפאליות במערכת החינוך -  גב' מרים ששי, מנהלת  אגף החינוך שדרות

 

* איך משיגים מידע במערכת החינוך? -  מר רועי פלד, מנכ"ל התנועה לחופש המידע

 

* פיקוח ואכיפה במערכת החינוך – מר יהודה אהרון, הממונה על היחידה לטיפול בפרט, תנאי שירות ומשמעת עובדי הוראה, משרד החינוך.

 

 

אחת המשתתפות בסמינר, אורלי פרייטנה מתל אביב, סיכמה את הסמינר במכתב ששלחה לנו במילים הבאות:

 

"אין לי מספיק מילים לתאר את הנאתי מהסמינר הכה נפלא ומיוחד של מפגש בין הורים, עמותות ומשרד  החינוך שכולו ברמה עניינית, בצורה נעימה - בהרגשה של להיות ולעשות ביחד למען ילדנו, השיתוף  והעושר במידע,והעלאת המודעות והדברים שקורים למעשה בשטח- תודה היא מילה קטנטנה ליד כל זה, אבל אומרת הכל, תודה תודה רבה".

 

 

הסמינר היווה הזדמנות להכיר חברי וועדי הורים חדשים, בעיקר מכפרים באזור המשולש (קלנסווה, אום אלפחם, כפר קרע, ערה), לפגוש פעילים בקבוצות הל"ה מערערה, אשדוד, קרית עקרון, אשקלון, רהט, תל-שבע. נציין כי כל חברי ועד המנהל של העמותה וחלק מחברי האסיפה הכללית לקחו גם הם חלק בסמינר סופהשבוע.

 

המפגש בין הורים פעילים עם רשימת הצלחות לבין הורים פעילים בתחילת דרכם העצים את האחרונים והעלה בהם את המוטיבציה לפעול, כך למשל ההורים בתל שבע ובאשדוד דרשו, לאחר הסמינר, להמשיך בהשתלמות המעשית של הל"ה.

 

 

 

חינוך מיוחד

 

ארגון הל"ה מסייע מדי שנה למאות משפחות אשר  זכויותיהם הופרו במערכת החינוך.

 

למעלה מ- 80% מהפניות נוגעות להפנייה למסגרות החינוך המיוחד.

 

רוב הפונים מדווחים כי ביה"ס (המורה, היועצת, המנהלת) שכנעו אותם לתת את הסכמתם להפנייה למסגרות החינוך המיוחד באומרם כי מדובר במסגרת קטנה ואינטימית, בה ילדם  יוכל לקבל הרבה מאוד תשומת לב וסיוע מקצועי שיעלו את הישגיו הלימודיים ו/או ישפרו את התנהגותו ויאפשרו לו להשתלב חזרה כתלמיד מן המניין בחינוך הרגיל. עוד מטעים את ההורים ואומרים כי ההחלטה על המסגרת הלימודית נתונה בידם.

 

 

מניסיוננו, ככל שההורים פונים אלינו בשלב מוקדם יותר של הליך ההשמה וככל שבידיהם מידע רב ומעודכן יותר, סיכוייהם לחלץ את ילדיהם ממסגרות החינוך המיוחד גדלים.

 

 

אחד ההישגים הגדולים שלנו השנה בתחום,  היה שילובו המוצלח של תלמיד כיתה ד' במסגרת החינוך הרגיל. התלמיד לא חבש את ספסל הלימודים מאפריל 2006 בשל התנכלויות חוזרות ונשנות מצד מנהלת ביה"ס. בסוף השנה הוחלט כי התלמיד  ילמד בבי"ס לחינוך מיוחד. ההורים המשיכו להשאירו בבית מספטמבר 2006 ופנו לארגונים רבים לקבלת סיוע. ההורים, שגרים במרכז הארץ,  הופנו אלינו דרך פורום באינטרנט בנושא חינוך ע"י  אמא מהצפון שנעזרה בנו השנה.  יומיים לאחר שייצרו עמנו קשר, ההורים נתבעו למשפט ע"י משרד החינוך והרשות המקומית על הפרת חוק חינוך חובה. בתקופה זו, נודע לנו  כי משרד החינוך בשיתוף מכללה למורים וחברה מקצועית של מגשרים, הקים גוף שתפקידו לגשר במחלוקות בין הורים לאנשי חינוך. פנינו אליהם עם המקרה  ולאחר פגישות עם כל הצדדים הנוגעים בדבר (ההורים והילד, מנהלת מחלקת החינוך ברשות המקומית והמפקחת מטעם משרד החינוך) הוסכם ללכת לגישור. את הליך הגישור ליוותה מטעם הל"ה עו"ד נוגן-דגן בוזגלו. בעקבות זאת, ביקשנו מהשופטת דחייה במשפט  עד לסיום הליך הגישור והשופטת בירכה על המהלך. בתום הליך הגישור התלמיד שולב בכיתה רגילה בבי"ס אחר ומקבל עזרה במסגרת תוכנית השילוב. ההורים  דיווחו לנו כי בנם נקלט בהצלחה הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית.

 

בעקבות שיתוף הפעולה המוצלח, העו"ד האחראית על הגישור הזמינה אותנו לפנות אליהם עם מקרים נוספים.

 

 

השתלמות בחינוך מיוחד לעורכי דין מעמותת טבקה

 

ב- 15.10.07 העברנו השתלמות בת יום לעורכי דין מעמותת טבקה בנושא זכויות הורים ותלמידים במערכת החינוך. עמותת "טבקה - משפט וצדק לעולי אתיופיה" בעיקר עורכי דין ממשפחות יוצאי אתיופיה, מסייעת למשפחות אתיופיות במימוש זכויותיהם האזרחיות. בעקבות ההשתלמות שהעברנו, עורכי הדין החלו להיעזר בהל"ה בפתרון בעיות בנושאי חינוך. הסיפור הבא מדגים כיצד הצלחנו למצוא פתרון מהיר למקרה של תלמיד בן 14 למשפחה אתיופית מירושלים, שהפסיק את לימודיו כיון שסרב להמשיך ללמוד בפנימייה לחינוך מיוחד.  האם פנתה לעמותת טבקה בבקשה לסייע לה להחזיר את בנה לחיק המשפחה ולהעבירו למסגרת חינוכית רגילה. עורכת דין מטבקה יצרה אתנו קשר ושלחה את כל המסמכים על הילד. יצרנו קשר עם  בי"ס קדמה בירושלים שהסכים לקבל את הילד לתקופת ניסיון בת 4 חודשים. ביום בו האם ובנה נפגשו עם מנהלת בי"ס קדמה, התקבלה החלטה בבית-משפט להוציא את הילד מהבית כיון שהוא ללא מסגרת לימודית. התקבלותו לביה"ס סיכלה את ההחלטה. הקשר שיצרנו בין טבקה לקדמה ירושלים, תפס תאוצה משלו ושתי העמותות החלו לשתף פעולה בפרוייקט "גשר לאוניברסיטה" שעמותת קדמה מקיימת בשכונת דורה בנתניה, ומעוניינת לכלול בו גם תלמידים למשפחות אתיופיות.

 

 

הרחבת קאדר אנשי מקצוע

 

כמו כן, הרחבנו את קאדר אנשי המקצוע, שאנו מפנים  את המשפחות הפונות; פסיכולוגים, עורכי-דין, נוירולוגים ומטפלים אלטרנטיבים.

 

יצרנו ערוצים פתוחים עם פקידות בכירים במשרד החינוך (המפקחת ארצית על ועדות ההשמה והערר והמפקחת הארצית על תוכניות השילוב), שניתן לפנות אליהם באופן ישיר. הן האוטוריטה העליונה בנושא ומספקות תשובות גם לשאלות כלליות וגם לגבי מקרים פרטיים שאנו מפנים אליהם.

 

 

הישג נוסף בתחום הוא הצטרפותם של הורים שסייענו להם בנושא החינוך המיוחד לאסיפה הכללית של הל"ה.

 

 

ככל שארגון הל"ה מתבגר כך פונות אלינו יותר ויותר משפחות, שבעבר ליווינו את מאבקיהן להשאיר את ילדיהן בחינוך רגיל, להודיענו כי אותם ילדים ממשיכים בלימודים גבוהים.  אחד המקרים הוא של תלמידה עם דיסלקציה, שאמה קיימה מאבק עיקש להישארותה בחינוך רגיל ולקבלת הקלות המגיעות לה במשך לימודיה ביסודי ובתיכון. האם ובת יצרו עמנו קשר השנה וסיפרו כי בעקבות המאבק שלהן, הצעירה נרשמה לאוניברסיטה  ללימודי ריפוי בעיסוק והאם עשתה הסבה ממנהלת חשבונות למורה סייעת לתלמידי החינוך המיוחד.

 

 

בתקופה זו נעזרו על-ידנו שני חוקרי מאוניברסיטת ת"א; האחד  כותב דוקטוראט על ליקויי למידה והשנייה חוקרת את מדיניות משרד החינוך בנוגע למתן תרופות פסיכיאטריות לתלמידים, תוך התמקדות בתרופה הפופולרית – ריטלין - לתלמידים שמזהים אצלם הפרעת קשב וריכוז.

 

 

ריטלין

 

למרות נהלי משרד החינוך האוסרים על  מערכת החינוך להתנות הישארותו של תלמיד בחינוך רגיל בנטילת ריטלין, הורים מדווחים כי הם נתונים תחת לחץ עצום מסגל ביה"ס בנושא.

 

הנתונים האחרונים מראים כי 10%-15% מילדי ישראל השתמשו ומשתמשים בתרופות פסיכיאטריות ממכרות הנמצאות תחת פקודת הסמים המסוכנים.

 

מתחקיר הראשוני שערכנו נגלית תמונת  מצב חמורה  בהרבה; מסתבר כי משרד החינוך מציע את הריטלין כאלטרנטיבה היחידה לתמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז. אנו מרחיבים את התחקיר במטרה לבדוק את האלטרנטיבות לטיפול בריטלין בשיטות חינוכיות ורפואיות אלטרנטיביות. ובודקים את האפשרות לנהל קמפיין שייאלץ את משרד החינוך לפתוח את הטיפול בתלמידים אלו לאלטרנטיבות אחרות לסם.

 

כמו כן, בימים אלו הוקם פורום ארגונים נגד סימום ילדים שמטרתו צמצום דרמטי של השימוש בתרופות פסיכיאטריות כדוגמת הריטלין בקרב תלמידי בתי"ס. חלק מהחברים בפורום עברו השתלמויות הל"ה ביניהם יו"ר ועד ההורים הארצי ויו"ר ועד ההורים הישובי בשדרות.

 

אנו רואים בפורום בסיס לקואליציה שתחבור לקמפיין המתוכנן.

 

 

פרסומי הל"ה

 

 

סמינר סופהשבוע היווה בשבילנו הזדמנות מצויינת להפיץ את פרסומי הל"ה למשתתפים, שחלקם לקחו חומרים להפיץ בקרב קהילותיהם.

 

 

קבוצות ההורים מתל-שבע קיבלו במסגרת ההשתלמות תיקי השתלמות מעודכנים, כשמרבית החומרים מתורגמים לערבית.

 

 

בתקופה זו פתחנו בלוג של הל"ה באתר קדמה, שמרבית המבקרים בו הינם פעילים וחוקרים בתחומי חברה ותרבות.

 

 

עיתונאית אנגלייה ראיינה שני פעילי הל"ה לספר שהיא כותבת בנושא יהודים-ערבים בישראל. העיתונאית הדגישה בפנינו  כי לאחר הראיון עם פעילי הל"ה היא הבינה שעליה להתמקד  בראיונות עם האוכלוסייה בפריפריה ובנושאי חינוך. בהנחייתנו היא נפגשה עם אנשי חינוך ופעילים מדרום ומצפון הארץ. בימים אלה הספר אמור לרדת לדפוס.

 

 

ראיון נוסף  עם מנהלת הל"ה נעשה  ע"י סטודנט מהחוג לתקשורת באוניברסיטת ת"א, כפרוייקט  שהיה צריך להגיש במסגרת החוג.

 

 

לצערנו, בתקופה זו לא הזנו את אתר הל"ה בחומרים חדשים. המתנדב, אליו שלחנו את החומרים והוא הזין אותם לאתר, עזב את ישראל. האתר יעודכן בתחילת 2008. נציין כי למרות זאת, חלק לא מבוטל מהפונים אלינו מגיע דרך אתר הל"ה.

 

אנו מקווים לקדם בתקופה זו את היוזמה למחשב את החומרים התיעודיים בהל"ה ולאפשר נגישות של הציבור הרחב למצבור החומרים שנאגרו בהל"ה במהלך 20 שנות פעילות.

 

 

"הזכות לחינוך רגיל"

 

המהדורה הראשונה של "הזכות לחינוך רגיל" יצאה לאור בשנת 1990 כדף מידע, המפרט את הליכי ההשמה למסגרות החינוך המיוחד, את זכויות ההורים והתלמיד והנחיות הל"ה להורים כיצד להיות מעורבים בהחלטות וכיצד לוודא שההליכים יתבצעו על פי החוק והנהלים.

 

 

מאז, יצאו לאור 3 מהדורות נוספות של "הזכות לחינוך רגיל" כחוברות מידע, שעשו שירות לאלפי הורים, שנאלצו להתמודד עם העברה לא חוקית ו/או לא צודקת של ילדם למסגרות החינוך המיוחד. חלק מההורים לא נצרכו לליווי של הל"ה, לאחר שקראו את החוברת, ופעלו באופן עצמאי לשלב את ילדם כתלמיד מן המניין בחינוך הרגיל.

 

בתחילת 2007 התחלנו תחקיר מקיף למהדורה רביעית, שאמורה להכיל פרק חדש המתייחס לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. במסגרת התחקיר הסתבר לנו כי אמורה להתפרסם חוברת של משרד החינוך בנושא הליכי השמה לחינוך מיוחד. מסיבה זו דחינו את פרסום החוברת כדי שתכיל את העדכונים החדשים.

 

התחקיר המקיף בנושא אמור להוות בסיס לא רק לכתיבת החוברת אלא גם לתיקונים לחוק חינוך מיוחד, שאנו מתכננים להגיש לכנסת.

 

 

דף מידע בנושא שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת חינוכית רגילה

 

מהנתונים שאספנו מסתבר כי כיום לומדים במסגרות החינוך המיוחד כ- 50,000 תלמידים ומספר התלמידים הנכלל בתוכניות השילוב עומד על 80,000. המשמעות היא ש-  7% מכלל התלמידים בישראל מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. עוד עולה מן הנתונים כי מאז שתוכנית השילוב עוגנה בחוק ( 2002 ), למרבית האבסורד, גדלה אוכלוסיית התלמידים בחינוך המיוחד ואליה נוספו עוד 80,000 תלמידים בתוכניות השילוב המקבלים שירות מהחינוך המיוחד. כך הסתבר לנו כי תוכנית השילוב לא מנעה הפניית יתר של תלמידים לחינוך מיוחד אלא יצרה עוד אוכלוסיית תלמידים המוגדרת כבעלת צרכים מיוחדים.

 

 

בנובמבר 2007 פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל מיוחד בנושא השילוב, בעקבותיו השלמנו את התחקיר וכתבנו את הפרק בנושא השילוב.

 

העדכון של משרד החינוך בנושא החינוך המיוחד מתעכב. הפרק שנכתב בנושא השילוב מופץ כדף מידע עד אשר תושלם כתיבת החוברת "הזכות לחינוך רגיל".

 

 

שיתוף פעולה של הל"ה עם ארגונים לא ממשלתיים, משרד החינוך והאקדמיה

 

 

בשנת 2007, בעיקר במחציתה השנייה, התמקדנו בפיתוח קשרים ויצירת שיתופי פעולה ספציפיים עם גופים שיש להם זיקה לפעילות הל"ה.  הפקת סמינר סופהשבוע והסמינר עצמו, שהתקיים בסוף נובמבר 07, היוו בשבילנו הזדמנות פז ליצור קשרים חדשים ולהעמיק את הקשרים הקיימים עם הורים, N.G.O'S, משרד החינוך והאקדמיה.

 

 

שיתוף פעולה של הל"ה עם ארגונים לא ממשלתיים

 

שיתוף הפעולה עם התנועה לחופש המידע נמשך בהרצאתו של מנכ"ל התנועה  בנושא "איך משיגים מידע במערכת החינוך" בסמינר סופשבוע שקיימנו בתחילת 12/07 ויימשך בכל דבר ועניין הנוגע לשקיפות בחינוך.

 

 

 

בנוסף לשיתוף פעולה  הנזכר לעיל עם התנועה לחופש המידע, המשכנו את שיתוף הפעולה עם מכון אדווה, במסגרתו נתנו שתי הרצאות (ב- 31.10.07 וב- 2.11.07) בנושא "הסללה ואי שיוויון במערכת החינוך".  שיתוף פעולה דומה החל עם "קואליצית נשים לשלום" במסגרתו נתנו הרצאה ב- 4.9.07  למדריכים בעמותת "אלון" בנושא "מתן שירותים או שינוי חברתי. עמותת אלון, המפעילה פרוייקטים בתוך בתי הספר בשכונות מוחלשות, שעניינם סיוע לימודי, המשיכה את שיתוף הפעולה ו- 4 מפעילי העמותה השתתפו בסמינר סופשבוע של ארגון הל"ה.

 

 

ארגון הל"ה משתף פעולה עם עמותת קדמה, שהחלה לפעול בשכונת דורה בנתניה במחצית השנייה של 2007 במטרה להקים בי"ס עיוני עפ"י במודל של ביה"ס בירושלים. ארגון הל"ה ייעץ לקדמה בנוגע לתכני המפגשים עם קבוצת פעילים מקומיים ממתנ"ס דורה, האמורים להוביל את המהלך ובהקמת קבוצת הורים של אוכלוסיית התלמידים הרלוונטית לביה"ס ובינואר 2008 נציג הל"ה אמור להיפגש עם ההורים בדורה. שני נציגים מפעילי דורה השתתפו בסמינר סופשבוע של הל"ה  בסוף נובמבר 2007, בו נחשפו לראשונה לפעילות ולאוכלוסיות ההורים של הל"ה.

 

במאמר מוסגר נציין כי פעילות הל"ה החלה לפני 20 שנה עם קבוצת הורים בשכונת דורה בנתניה ועכשיו הקשר נוצר דרך דור הבנים בתקוה שנסגור מעגל בהקמת בי"ס עיוני בשכונה.

 

 

בחודשים האחרונים החלנו שיתוף פעולה נוסף עם פרוייקט פקט של ג'וינט ישראל, במטרה לסייע למשפחות יוצאות אתיופיה בפתרון בעיות החינוך. הפרוייקט ממוקם בערים בהם יש קהילות גדולות של יוצאי אתיופיה ומאגד בעלי מקצוע מתחומים שונים המנותבים ע"י פעילי פקט למשפחות אתיופיות הנזקקות לסיוע.  פעילי הל"ה מתווכים בין משפחות לתלמידים הנזקקים לתיגבור לימודי לבין פרוייקט פקט, המספק מורים גימלאים בהתנדבות ומקיים מרכזי למידה בבתי-ספר שיש בהם אוכלוסיה גדולה של תלמידים למשפחות אתיופיות.

 

 

שיתופי הפעולה החדשים עם טבקה ופרוייקט פקט של ג'וינט ישראל  והמשך שיתוף הפעולה עם המגשרים יוצאי אתיופיה בבתיה"ס מטעם מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה ופעילי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, שנציגיהם אף השתתפו בסמינר סופהשבוע, הרחיב במחצית השניה של 2007 את פעילות הל"ה בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה.

 

 

שיתוף פעולה של הל"ה עם משרד החינוך

 

בשנת 2007 ובעיקר במחציתה השנייה, החלנו שיתופי פעולה בנושאים ספציפיים עם פקידים ממשרד החינוך. במהלך הפקת סמינר סופהשבוע, שקיימנו תחת הכותרת "פיקוח ואכיפה במערכת החינוך", יצרנו קשר עם כ- 20 פקידים בכירים, שחלקם לא היו מוכרים לנו קודם כלל וכלל וגם הם לא ידעו על קיומנו.  גם פקידים שלא יכלו להשתתף בסמינר תמכו במעורבות הרים והביעו רצון להיפגש אתנו ועם קבוצות הורים כדי לקדם את הנושא.  מאלו שהשתתפו בסמינר קיבלנו טיפים ושמות של פקידים נוספים, שיהוו כתובת לטיפול בתלונות הורים בנושאים מגוונים. הורים שהשתתפו בסמינר יצרו קשר ישיר עם פקידים אלה, שמעולם לא היו נגישים אליהם, לפתרון בעיותיהם. בחודש הקרוב אנו אמורים להפגש עם מנהלת הקו הפתוח לתלמידים ולהורים ועם העוזרת האישית של  המפקח הארצי על החינוך הבדווי. 

 

היישום של הקשרים שיצרנו ייבחן בשנת 2008.

 

 

שיתוף פעולה של הל"ה עם האקדמיה

 

 

בשלהי שנת הלימודים הקודמת נציגת הל"ה השתתפה בפנל בנושא החינוך הפנימייתי באוניברסיטת ת"א, שאורגן ע"י "הקרן הבינלאומית לחינוך – אייס"ף (Isef)" כחלק מהשתלמויות בנושא צדק חברתי לסטודנטים הנתמכים על-ידה.

 

 

שיתופי פעולה נוספים שתוכננו עם האקדמיה נדחו בתקופה זו בשל שביתת המרצים באוניברסיטאות מתחילת שנת הלימודים הנוכחית עד ה- 20.1.07, להוציא המשך שיתוף הפעולה עם ד"ר ניסים מזרחי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א אשר

 

נתן את ההרצאה הפותחת בסמינר סופהשבוע בנושא: "הזכות לחינוך: אוטונומיה הורית מול סמכות מקצועית" ונשאר כמשתתף בכל הסופשבוע. 

 

בחודש דצמבר 2007 קיימנו מספר מפגשים באמצעות ד"ר מזרחי עם סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת ת"א במטרה לבדוק שיתופי פעולה עם ארגון הל"ה, שאת פירותיהם אנו מקווים לראות כבר בתחילת 2008.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודות מקרב לב לתומכים בפעילות הל"ה בשנת 2007:

 

 

קרן רוזה לוקסמבורג

 

קרן ברכה

 

קרן אלן סליפקא

 

צ'ק פוינט טכנולוגיות בע"מ

 

פועלים בקהילה בע"מ

 

בנק יהב

 

הבורסה לניירות ערך